תולעים בכלבים - מדריך בריאות הכלב

מה זה מצב של תולעים אצל כלבים?

כשאנחנו מדברים על תולעים אצל כלבים, הכוונה היא לתולעי מעיים. ישנן שתי קבוצות של תולעים איתן הם נאלצים להתמודד, תולעים עגולים ושטוחות. הן נמצאות במעיים, כאמור, ומפורשים דרך הצואה. מי שחשוף יותר לסכנה שלהן הם גורים ופחות כלבים מבוגרים. כמו כן, ילדים חשופים לסכנה הסביבתית שהן יוצרות יותר מאשר מבוגרים.

ישנן סיבות שונות מדוע נוצרות תולעים במעיים של הכלב. לפני שנציג את המקרים, חשוב להבהיר, שלא רק הם מתמודדים איתן, אלא גם חתולים ביתיים או חתולי רחוב. הסיבות בגללן כלבים מתמודדים עם תולעים הן:

• אכילת צואה של כלב או חתול הכוללת בתוכה תולעים או ביצים שלהן.
• אכילת בעלי חיים קטנים, כולל עכברים ופרעושים.
• העברה מהאם, דרך השלייה או החלב שלה.
• כניסה דרך העור.

כאמור, אנחנו יכולים למצוא שני סוגים של תולעים אצל כלבים, תועלי עגולים המוכרות בשם נמטודות, ותולעים שטוחות, צסטודות. ההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי בדרך בה הן מועברות אל הכלב ובכך באופן ההשפעה שלהן על הכלב ועל הסביבה.

תולעים שטוחות, מועברות על ידי פרעושים. הכלב מלקק, מתגרד או בולע פרעוש ואז הוא נדבק בתולעת. בדרך כלל זה יגרום לו לשלשולים ודלקות במעי. אם ילדים נדבקים בכך, דרך הכלב, אז הם יתמודד עם פגיעה במערכת העיכול וחוסר תיאבון, ואף בהתפתחות של ציסטות באיברים פנימיים.

תולעים עגולות נפוצות אצל כלבים צעירים בעיקר, החל משלב מוקדם של התולעת. היא נכנסת דרך האיברים הפנימיים שלו וגורמת לו לדימומים ודלקות. כמות גדולה של תולעים ובאופן כרוני, יכולים לגרום להתפתחות לא טובה אצל הגור ואף למוות. תולעים אלו מועברות בדרך כלל מהאם, בזמן ההיריון.

מה הסימנים להימצאות תולעים אצל הכלב?

ישנם מספר סימנים שמלמדים על כך שהכלב מתמודד עם תולעים. לא כל הכלבים מתמודדים עם כל הסימנים, וכן לא כל הסימנים בהכרח מלמדים על מקרה של תולעים.

• שלשול
• דם בצואה
• הקאות
• תיאבון לא סדיר
• אובדן תיאבון וירידה חדה במשקל
• התפתחות לא נכונה ולא סדירה של הכלב
• גירוי באזור הישבן ופי הטבעת
• ליקוק אובססיבי של הכלב באזור הנגוע

כיצד מאבחנים ומטפלים בתולעים אצל כלבים

אבחון של תולעים אצל כלבים, מתבצע תחילה על ידי הבעלים שלהם. יש לבחון את הצואה של הכלב, אז ניתן להבחין בתולעים עצמן. כמו כן, יש לבחון את פי הטבעת של הכלב, אם מזהים בו נקודות לבנות, ייתכן מאוד שאלו חלקים של תולעים שטוחות. ישנם כלבים שגוררים את הישבן על פני האדמה, כאשר יש להם תולעים.

בכל אחד מהמצבים הנ"ל, יהיה נכון לפנות אל ווטרינר מוסמך שיבחן את הכלב ויטפל בו, במידה ויש לו תולעים.

הרופא עצמו יאבחן את מצבו של הכלב דרך שורה של בדיקות. כולל בדיקות דם, בדיקות של אזור פי הטבעת והישבן ובדיקות פנימיות אחרות. אין צורך לבצע בדיקת צואה מאחר והיא לא בהכרח תספק תשובה אלא אם מדובר על מצב בו הכלב מתמודד עם מחלה בדרכי העיכול. אז ייתכן ויהיה צורך לבצע בדיקה מסוג זה.

טיפול בתולעים נעשה במספר דרכים ובחלקים שונים:

ראשית, חשוב מאוד לתלע את הגור לפני או אחרי החיסון הראשון שהוא מקבל וכן במהלך כל השנים, שהוא נמצא אצלנו. התילוע נועד למנוע מהתולעים לחדור אל המערכות הפנימיות של הכלב ובפרט להשפיע על המערכת החיסונית שלו. יש לשים דגש על תילוע של כלבות נקבות אשר אמורות להיכנס להריון. כך אפשר יהיה למנוע מעבר של תולעים מהאם אל הגור בזמן ההיריון.

שנית, יש לספק כדורים וסירופים על לכלב, כמובן בהתאם להמלצת הווטרינר, זאת במידה ומתברר שאכן הכלב מתמודד עם תולעים. טיפול זה יימשך במשך שבוע עד שבועיים.

שלישית, יש לבצע טיפול מיוחד נגד תולעים, על גבי העור של הכלב. חשוב גם לספק לו טיפול נגד פרעושים, שעלולים כאמור להכניס לתוכו תולעים.

ארבע, כמובן שאם הכלב מתמודד עם בעיות בריאותיות שונות, כתוצאה מחדירה של תולעים, אז יש לטפל בו בהתאם. זה נכון גם במקרים של בני אדם אשר נחשפו לכלבים עם תולעים כמובן.

יש צורך להדגיש את החשיבות של טיפול נגד תולעים, פעמיים בשנה, אצל הכלב, בפרט אם הוא מתגורר בסביבת ילדים, קשישים, אנשים חולים או נשים בהריון. מדובר על אוכלוסייה שהמערכת החיסונית שלה חלשה יחסית, ולכן הטיפול בכלב נועד למנוע מצב שהם עצמם ייחשפו לתולעים.

טיפול בכלבים שיש להם תולעים, יכול לקחת זמן ויכול גם לעלות לא מעט כסף. מאחר והרבה פעמים הבעיה מופיעה כבר שהכלב גור, מומלץ מאוד להיערך כך מבעוד מועד ולרכוש ביטוח לכלב. ביטוח זה יאפשר לנו לקבל תמיכה ועזרה של חברת הביטוח למימון הטיפול, על פי תנאי הפוליסה. אנחנו נוכל להיעזר בשירותיה ולא לשלם בעצמנו את כל עלויות הטיפול.

לסיכום, תולעים אצל כלבים היא תופעה יחסית שכיחה, אך ניתן להתמודד איתה ולפתור אותה. חשוב שנהיה ערים לבעיה זו ונפתור אותה בהקדם, הן למען הכלב והן למעננו ולמען יצירת סביבה בריאה והיגיינית. חשוב שנקפיד על כך ולא נדחה את הטיפול.