פומרניין - מדריך הכלבים המלא

ידע כללי על כלבי פומרניין:

כלבי פומרניאן נחשבים לגזע מאוד פופולארי באירופה וכן במקומות אחרים, בזכות הייחוס שלהם. במאה ה-17 אומצו על ידי בני המלוכה ובראשם המלכה ויקטוריה, מה שהופך אותם תוך זמן קצר, לגזע מבוקש על ידי בעלי המעמד העליון שיכלו להרשות לעצמם להחזיק כלבים, ולאחר מכן גם בקרב מעמדות אחרות.

פומרניין הוא גזע מסוג שפיץ, אשר מקורו באזור פומרניה, מה שמוכר היום בתור מזרח גרמניה ופולין. המראה שלהם דומה מאוד לכלבי שפיץ אשר היו נפוצים בצפון אירופה בשילוב כלבי פומרניאן. עם השנים הם התפצלו. כך לצד גזעים גדולים שהיו נפוצים לצורכי ציד ושימוש בתנאי שלג, נמצאו גם גזעים קטנים יותר אשר שימשו לשמירה.

עם השנים, כאמור הם הפכו להיות פופולאריים מאוד בקרב בני המלוכה מה שהפך אותם לכלבים פופולאריים בכל יבשת אירופה, והחל מהמאה ה-19, עת שהגזע הגיע לארצות הברית, הם הפכו להיות פופולאריים גם שם.

מאפיינים של כלבי פומרניין

גובה הכלב – גובה ממוצע של כלבי פומרניין הוא בין 14 ל-22 סנטימטר.

משקל הכלב – משקל ממוצע של כלבי פומרניין נע בין 1.8 ל-2.5 ק"ג.

תוחלת החיים –  12 עד 16 שנים.

פרווה – כלבי פומרניין נהנים מפרווה כפולה כשבחלקה התחתון היא רכבה ושופעת, בעוד שהפרווה החיצונית היא ארוכה וגסה יותר. הצבעים של הפרווה, הם חום, דבש, שחור, ולבן.

מבנה גוף – כלבי פומרניין מתאפיינים בצוואר קצר, לסת צרה, וכן גב קצר. הזנב שלו שעיר ומרשים, ואוזניו ממוקמות גבוה על הראש.

תכונות אופי – מדובר בכלבים שמאוד מודעים לסביבה שלהם, והם תמיד נמצאים על המשמר. כלבי פומרניין ידועים בחוכמתם וכן בנאמנותם לבעלים שלהם. הם מאוד ידידותיים לילדים אך יחד עם זאת, הם גם עקשניים, דומיננטיים ויש להם חשדנות טבעית, אשר משלבת טריטוריאליות (זה מלווה, בין היתר, בנביחות חזקות שנמשכות זמן מה). הם מאוד אוהבים לשחק ונחשבים לכלבים מאוד שמחים.

טיפוח – על מנת לשמור על מראה ואיכות הפרווה, יש להשקיע זמן בטיפוח שלה.

גידול – ניתן לגדל כלבי פורמניין בדירה וכן בבית עם חצר עם ילדים. וטרינרים רבים ממליצים לאמץ כלבות (נקבות) מאשר כלבים (זכרים).

מצב בריאותי

כלבי פומרניין מתמודדים עם בעיות במפרקים ובעצמות. אלה נובעות בגלל עומס שמוטל על רגליהם. רבים מהם מתמודדים עם מחלה שנקראת "מחלת העור השחור", אשר גורמת לנשירת שיער והשחרת העור.

כלבי פורמניין גם נוטים להתמודד עם כתמי דמעות, על מנת להפחית אותן יש לוודא שהמזון שהם צורכים איננו מכיל חלבון עוף.

בגלל אופי ומבנה הפרווה, מומלץ מאוד לספר את הכלב בתחילת כל קיץ וכן להקפיד להוציא אותו, אך ורק בשעות בהן אין עומס חום.

תזונה – כלבי פומרניין נוטים להשמין, לכן חשוב להגביל את כמות המזון שמספקים לכלב. מומלת לספק לו מנה של אוכל יבש (חצי כוס) אשר תחולק לשתי ארוחות ביום. הכמות תושפע מהגיל ומהמשקל שלו. יש להקפיד על איכות האוכל, מאחר והוא יכול לתרום לבריאותו.

אילוף

פומרניין ידוע, כאמור, בתור סוג כלב עקשן וכן בכך שהוא מאוד דומיננטי. לכן חשוב לאלף אותו, וצריך לקחת בחשבון שזה לא יהיה פשוט. יש לעשות את זה כבר בגיל צעיר, על מנת שיהיה ניתן להציב לו גבולות, לרסן אותו ולגרום לו לציית לכל פקודה.

סיכום:

כלבי פורמניין הם כלבים יפים, מאוד שמחים, כל מי שמחפש כלב לאימוץ ייהנה ממנו, אך צריך לדעת לשמור על הגבולות שלו ולהזכיר לו מי בעל הבית האמיתי.